<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוסי בן שאול תלמידו של רבי</h1>
<h2>דף נב:</h2>
ונראה לי דהא דאסקינן בפרק ראוהו בית דין במסכת ראש השנה [כ"ו ע"א] כל השופרות כשרים חוץ משל פרה ורבי יוסי מכשיר. ואמר עולא דהיינו טעמייהו דרבנן דאין קטיגור נעשה סניגור. וכדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בפנים בבגדי זהב לפי שאין קטיגור נעשה סניגור. הכא נמי בהני כלים ליתסרו משום האי טעמא, הא מסקינן התם דחוטא בל יתנאה קא אמרת, משום קושיא דכף ומחתה. ודוקא לפני ולפנים ושופר כיון דלזכרון קא אתי כלפנים דמי. ומשמע אפילו אם תקע בו לא יצא, דומיא דבגדי זהב בפנים. ואם כן הא דאמר רבא [ר"ה כ"ח ע"א] בשופר של ע"ז לא יתקע ואם תקע יצא.
יש לפרש דלא שייך למימר אין קטיגור נעשה סניגור אלא דוקא כשקטיגור עון של רבים כגון פרה וזה מעשה עגל אבל דיחיד לא.
ושופר ודאי חשיבות גדול הוא כיון דלזכרון קא אתי כלפנים דמי. דהכי נמי גרסינן בפרק מילה [שבת קל"א ע"ב] רבי אליעזר אומר שופר וכל מכשיריו דוחין את השבת. וגמרינן ביום הכיפורים. ופרכינן אם כן מצה וסוכה ולולב דמכשירין דידהו נמי דחו שבת ויליף להו רבי אליעזר מקראי, למה לא ליכתוב בהו וליתי משופר. ומשני דאי כתב בשופר ולא בהני לא גמרי משופר דאיכא למפרך מה לשופר שכל כך חשוב שכן מכניס זכרון של ישראל לפני אביהם שבשמים.
